אז מחר ראש חודש אב, החודש שזכה לכינוי "מנחם אב", בשל האסונות והמאורעות הקשים שקרו בחודש זה לעם ישראל.
שתדעי, כולנו עוברים תקופה מאתגרת כרגע. גם בעולם, גם בארץ וגם רבים בחיים האישיים שלהם, אני רואה סביבי...
התקופה הזו בעצם נועדה להכין אותנו לקראת ראש השנה, התחלות חדשות ופתיחת דף חלק.
זוהי אינה מקריות כמובן שפרשת השבוע היא "פרשת מסעי"– פרשה שמסכמת את מסעם הארוך והמאתגר של בני ישראל במדבר, מסע שהוא גם פיזי וגם רוחני, ועוסקת בהכנות לקראת הכניסה לארץ המובטחת.
תמה תקופתו של הדור שיצא ממצרים ומתחילה תקופה עם דור חדש שנכנס לארץ ישראל. משה, ששייך גם הוא לדור הישן וכבר יודע שלא ייכנס לארץ, דואג למנות מנהיגים חדשים, ובני ישראל, שהיו אז היחידים שהאמינו באל אחד, מתבקשים להרוס את כל הפסלים ועבודות האלילים עם היכנסם לארץ.
אפשר לומר שכולנו כרגע בני ישראל במדבר, לקראת התחלות חדשות, וגם במסע שאנו עוברים כעת עלינו להרוס על מנת לבנות מהיסוד ולהתחיל מחדש בשנה החדשה.
יקרה, לפעמים צריך להרוס ולהחריב, להתנתק מהרגלים ישנים, לשחרר את מה שמעכב אותנו, להרפות ממי שכבר אין לו מקום בחיינו, לוותר על מה שאינו משרת אותנו יותר.
גם לאחר שחרב בית המקדש ב-ט' באב בנו אחריו בית מקדש חדש.
ואל לנו לשכוח שלפעמים המסע עצמו, הדרך שאנחנו עוברים, השיעורים והתובנות שאנו מקבלים, הצורה שהתחשלנו וההתפתחות שעשינו, חשובים לא פחות מ"הארץ המובטחת" – המטרה.
שימו לב כמה מיוחד החודש הזה - כל האסונות קרו בעצם בחציו הראשון, רק מספר ימים לאחר ט' באב, יום של אבל וצום, מגיע ט'ו באב – חג האהבה. חיזוק לכך שעל מנת לבנות צריך קודם להרוס ותזכורת שאחרי כל עצב באה שמחה.
גם במנחם אב אפשר למצוא נחמה.
שבת שלום וחודש מלא בהתפתחות, בנייה ונחמה 💜
