בדרך כלל, ברוב המקרים, המשבר לא נוחת עלינו משמיים, ככה פתאום. בדרך כלל לפני כן יש סימנים, אותות אזהרה, רמזים מהיקום. הרי יש בחירה חופשית ורוצים לתת לנו הזדמנות לפעול, לשנות. ובכל זאת, עדיין רובינו בוחרים להתעלם מאותם סימנים, נמנעים מלהתעסק עם הבעיות, מתחמקים מלהתמודד עם הקשיים, אומרים הכל יהיה בסדר... בתוך תוכנו אנחנו יודעים שמשהו שם לא יציב, ובכל זאת נכנסים / ממשיכים... ואז, כשאנחנו כבר אחרי, מתחילות לעלות השאלות. מה עשיתי לא בסדר? איפה טעיתי? איך זה קרה? למה זה קרה? איך יכולתי לנהוג אחרת? מה צריך לשנות? כולנו עוברים משברים, השאלה היא האם אנחנו משכילים להפיק את הלקחים. כמישהי שעוסקת בשברון לב על בסיס יומי, לפי האווירה הכללית אני יכולה לומר לכם שהיום, הלבבות של כולנו שבורים...
