מדי חודש אני כותבת על אישה שמהווה השראה, שעברה משבר / קושי והתגברה / יצאה יותר חזקה.
החודש בחרתי לכתוב על דנה, לכבוד חודש הגאווה.
דנה נולדה כירון כהן ב-1969 בתל אביב. היא נקראה על שם דודה שנהרג בפיגוע טרור.
בנעוריה ביקרה הרבה במועדוני גייז ושם הכירה את עופר ניסים, מי שהפך למפיק ולמנהל המוזיקלי שלה בשנות הקריירה הראשונות שלה.
כשהחלה להופיע היא השתמשה בשם הבמה דנה אינטרנשיונל וכך גם נקרא אלבומה הראשון שיצא ב-1993. באותה השנה היא עברה ניתוח להתאמה מגדרית בלונדון וגם הופיעה בתוכנית "סיבה למסיבה" שם התפרסמה לקהל הרחב.
ב-1998 היא זכתה באירוויזיון עם השיר "דיווה", ובכך הביאה לזכייה שלישית של ישראל באירוויזיון.
היא הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה באירוויזיון והראשונה שזכתה בו.
בזכות הזכייה היא פצחה בקריירה מוזיקלית בינלאומית מצליחה והפכה לנציגה בולטת של הקהילה הלהט"בית ושל קהילת הטרנסג'נדרים.
היא גם האישה הלהט"בית הראשונה בישראל שזכתה בתואר זמרת השנה של רשת ג' (1995, 1998).
אלבומים וסינגלים שלה נמכרו בארצות ערב בצורה פירטית בשל היותה ישראלית וטרנסג'נדרית.
עוד פרוייקטים שלה כללו -
השתתפות בעונה הרביעית של "השיר שלנו" ב-2007. שנתיים לאחר מכן הצטרפות לצוות השופטים של
"כוכב נולד" למשך 2 עונות.
היא הקימה להקת בנות בתוכנית "ישנן בנות" ששודרה בערוץ 24, והופיעה לראשונה במחזמר ("101 כלבים דלמטים") בשנת 2014.
במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב היא נכללה בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.
באירוויזיון ובקדם אירוויזיון שהתקיימו בתל אביב היא הופיעה כאמנית אורחת.
בשישי האחרון דנה הופיעה במצעד הגאווה בתל אביב ובשבועות הקרובים תשתתף בעוד מצעדי גאווה באירופה.
בימים אלו היא עובדת על אלבום חדש, אחרי הרבה זמן שלא הוציאה שום דבר.
אז הקושי שעברה דנה הוא שונה מכל אלו שכתבתי עליהן עד עכשיו, אך גם בתחום הזוגי היה כאב –
ניסים בכר, מי שהיה בן זוגה, נהרג בתאונת אופנוע, דבר שהותיר בה צלקת.
