מי שאי פעם ראתה את בת אל בראיונות, ודאי זוכרת את אישיותה הכובשת, האנרגיות החיוביות
ושמחת החיים שלה.
העובדה שיש לה את מחלת האכונדרופלזיה, שבגללה היא נמוכת קומה (1.22), מעולם לא הפריעה לה או עצרה אותה מלהגשים את החלומות שלה. והיא הגשימה הרבה - שחקנית, סטנדאפיסטית, מרצה, ושדרנית רדיו.
היא נולדה ברומניה ב-1988 ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שנתיים.
מגיל מאד צעיר הייתה לה זיכה לבמה. כששיחקה לראשונה בתיאטרון בגיל 11, במחזמר "אוליבר טוויסט" היא הבינה סופית שזה מקומה ומיד לאחר מכן החלה לימודים בבית ספר לאמנויות.
בצה"ל היא התנדבה כמש"קית ת"ש ולאחר מכן כשדרנית בגלי צה"ל וגלגלצ. כשסיימה את השירות הצבאי החלה ללמוד ב"ניסן נתיב", מה שהוביל למגוון תפקידים בסדרות, סרטים ותיאטרון.
ביניהם הסרט "פעם הייתי" של אבי נשר, "הדיבוק" של תיאטרון גשר, סדרת הילדים "גאליס", הסדרה "שמחות" של "רשת" ותפקיד של סוחרת סמים קשוחה ואכזרית בעונה השלישית של "מטומטמת".
לבת חן סבג שכתבה את "מטומטמת" ולבת אל פאפורה בורנשטיין יש משהו משותף –
כשהן הרגישו שהן מתקשות להתפרנס מתחום המשחק, שתיהן לקחו את הקריירה שלהן לידיים וכתבו משהו לעצמן. בת חן את הסדרה (שכללה אותה בתפקיד ראשי) ובת אל כתבה לעצמה מופע יחיד בשם "אני בת-אל".
המופע שנכתב ב-2014 הוא סטנד-אפ דוקומנטרי, שמדבר על חוויות החיים שלה ומשלב הומור, משחק, שירה וריקוד.
"המסר שאני מנסה להעביר, הוא שזה לא משנה מהי נקודת הפתיחה שלך, זה לגמרי בידיים שלנו איך החיים שלנו יראו".
ב-2017 המופע תורגם לאנגלית והתקבל לפסטיבל התיאטרון הבינלאומי הגדול בעולם, "אדינבורו פרינג". לאחר מכן היא יצאה איתו לסיבוב הופעות באירופה וארה"ב.
בעלה ניר מנהל אותה והתלווה אליה לכל המופעים.
השניים הכירו בתיכון, בגיל 14 אך החלו לצאת מספר שנים לאחר מכן. הם נשאו ב-2018 והיא ילדה את בנם ב-2020.
בת אל מעולם לא נתנה למגבלות שלה להפריע לה, מעולם לא הפנתה אצבע מאשימה או ראתה את עצמה כקורבן, ובכך מהווה מקור השראה לאלפים.
כמובן שחלק גדול מהגישה לחיים שלה הוא בזכות ההורים והחינוך שקיבלה.
כילדה היא דיברה 4 שפות ואמה גידלה אותה ללא פשרות.
"מי שעזרה לעצב אותי כחזקה וייחודית זו אמא שלי. לאמא יש השפעה רבה על האופן בו אני תופסת את עצמי היום. היא תמיד ראתה בי כילדה הכי יפה וחכמה ומוכשרת בעולם. כך זה גם עבר אלי".
השנה היא תגשים עוד חלום כאשר תופיע בפסטיגל בחנוכה.
ואם לא קיבלנו את זה מההורים שלנו נדאג לחזק, להרים ולהאמין בעצמינו.
ניקח את השליטה לידינו ונכתוב בעצמינו את ה"תסריט" של חיינו.
מבטיחה לי לנסות?
